מי אני ג’ינסנג?
הג’ינסנג הוא צמח ממשפחת הקיסוסים הנחשב לצמח מרפא ברפואה הסינית כבר אלפי שנים. סביבת המחייה הטבעית שלו היא באזורים קרים, בעיקר בצפון סין, קוריאה, וחלקים מרוסיה, ויש לו שורשים עבותים בהם ניתן לעשות שימושים רפואיים נרחבים.
מקור השם ג’ינסנג הוא מהשפה הקנטונזית. שמו המדעי של הג’ינסנג באנגלית הוא PANAX שמשמעותו ביוונית היא “מרפא-כל”. על השם אחראי, הבוטניקאי קרולוס ליניאוס, שחקר לאורך שנים את השימוש שנעשה בג’ינסנג ברפואה הסינית.
ההיסטוריה הרפואית של הג’ינסנג
שימוש רפואי בג’ינסנג מתועד ברפואה הסינית כבר יותר מ-5,000 שנה ועל פיה הוא נחשב ל”תרופת התרופות”. הצמח הגיע למערב במאה -17, בשעה שמלך סיאם (תאילנד של היום) ביקר בפריז אצל לואי ה-14 והביא לו כמתנה את הצמח. מהר מאוד הבינו במערב את סגולותיו המיוחדות והוא הפך לתרופה פופולרית ונפוצה לעייפות, תשישות ואפיסת כוחות.
בעוד צמחים רבים מיועדים לטיפול בבעיה ספציפית אצל הג’ינסנג מדובר בסיפור אחר לגמרי – למעשה מדובר בסופרמרקט של תכונות רפואיות שהצטברו בתוך צמח מטפס אחד ויכולות לעזור בשלל בעיות.
עם השנים נחקר הצמח על ידי חוקרים במערב וחלק מהתכונות שלו הוכחו מדעית. כיום מדובר באחד המרכיבים המרכזיים בשוק תוספי התזונה הטבעיים ובקונצנזוס בין המרפאים הטבעיים למיניהם.
השימושים הרפואיים של הג’ינסנג
השימושים הרפואיים של הג’ינסנג הם, כאמור, מרובים ומגוונים.
לפי הרפואה הסינית הוא:
- מגביר את רמות אנרגיית הצ’י של הריאות והטחול
- משפר את האון המיני בקרב גברים
- משפר את תפקוד הכבד
- משפר את הזיכרון
- מחזק את מערכת החיסון
- מרגיע את מערכת העצבים
מבחינה קלינית הוכח הצמח כעוזר לגוף להתמודד עם מצבי לחץ שונים, מעורר ומשפר את מערכת החיסון ואף עשוי לסייע בהעלאת היכולות המנטליות והקוגניטיביות. מחקרים נוספים הראו כי לחומרים הפעילים בצמח יש יכולות אנטי-מיקרוביאליות.
בזכות כל היכולות הללו הג’ינסנג מצוי ברבים מתוספי המזון הטבעיים: לתופעות בקרב נשים בגיל המעבר, למערכת החיסון, להרגעה וגם בכאלו המוסיפים אנרגיה לגוף.