חיזוקמל

יערות הגשם באזורים של דרום אמריקה.

הצמח מהווה חלק מהרכב תרופות נוטרופיות (תרופות המכילות חומרים מזינים וויטמינים), תרופות אשר משפרות את תפקודי המח, מעבר לכך הצמח משמש בטיפולים של סרטן ואיידס. הצמח מכיל אלקלואידים (תרכובות חנקן), פיטוכימיכליים וטאנינים, חומרים אלו אחראיים על ההשפעה הרפואית הנרחבת של הצמח.

ישנם שני חמרים דומיננטיים בצמח: 1.משפר את תפקוד מערכת החיסון 2.מפחית את מהירות ועוצמת דפיקות הלב ובעל השפעה מרגיעה (במינון גבוה יכול לגרום לאנוקסיה-חוסר הספקת חמצן לרקמות). רכיבים נוספים בצמח יוצרים פעילות:אנטי דלקתית, נוגדת חמצון ואנטי סרטנית. שימוש בצמח ברפואת הצמחים הינו מקובל יותר כטיפול בכאבים במערכת העיכול (קרוהן), כיבי קיבה וגידולים, פרזיטים, דלקת במעי הגס, דלקות קיבה, דלקת סעיף ותסמונת המעי הדליף. יצרניים טוענים כי ניתן להשתמש בצמח לטיפול באיידס ביחד עם אזידותימידין, תרופה נוגדת נגיפים חזקה אשר נמצאת בשימוש בקרב חולי איידס.

ניתן להשתמש בצמח כטיפול בראומטיזם, סוכרת, תסמונות קדם ווסתיות, טיפול ומניעת ארטריטיס, תסמונת העייפות הכרונית, בעיות בלוטת הערמונית, שיפור תפקודי מערכת החיסון, לופוס (זאבת), מחלת ליים (מחלה בקטריאלית קשה המועברת ע”י קרציות צבאים). סקירת ספרות מקצועית משנת 2005 הראתה כי יש עובדות תומכות ביכולת הצמח לטפל בסרטן, דלקות, זיהומים ויראליים, בעיות כלי דם, במקביל הצמח משמש כממריץ מערכת החיסון, נוגד חמצון, אנטי בקטריאלי וכתומך במערכת העצבים המרכזית. הצמח הראה יכולות גבוהות בדיכוי אנזים בשם מאו-ב, דיכוי זה מאפשר לטפל בפרקינסון.

קליפת השורש.

ישנם צמחים נוספים אשר ידועים כציפורני חתול – זנים במקסיקו ואמריקה הלטינית, הם צמחים שונים לחלוטין מצמח זה.

בכל אירופה

משפר תפקוד מערכת החיסון, מכווץ, משתן, מכייח, טיפול בחום והתקררויות.

פעילות הצמח בשימוש כתה או מיץ הינו טיפול בהתקררות, הצמח מכיל גם טאנינים הידועים בפעילותם המכווצת. אינדיאנים משתמשים בחלק הפנימי של קליפת הגזע כדי להכין תה, התה משתן, נוגד הקאות, משלשל וחבישה של הצמח חיצונית תטפל בפגיעות שונות. הרבליסטים מודרניים נוטים להשתמש רק בפרחים ובפירות של הצמח לשימושים דומים למה שמנינו קודם.בפרחים משתמשים כתה לטיפול בחום ע”י עידוד הזעה, הרגעת כאבי ראש, טיפול בשפעת, מיימת, ראומטיזם, שחפת, זיהומים בדרכי השתן ועוד תופעות רבות.

פרחים המיובשים, חלק הפנימי של קליפת הגבעולים, עלים טריים או מיובשים, פירות מיובשים או טריים.

גדל בסיביר, צפון סין, קוריאה ויפן.

צמח אדפטוגן, אנטי-דלקתי, מחזק (טוניק), מרחיב כלי דם ולאנשים הסובלים מרמות נמוכות של סוכר. הג’ינסינג הסיבירי הינו צמח מחזק עוצמתי עם טווח טיפולי רחב מאוד. בניגוד להרבה צמחי מרפא עם תכונות רפואיות, הצמח יעיל יותר לשמירה ותחזוקה של בריאות המשתמש מאשר טיפול בבריאות לקויה.

מחקרים הראו שהצמח מעורר התנגדות לסטרס (לחץ) ועל כן שימושו הנפוץ ביותר היום הינו כמחזק של הגוף בתקופות של לחץ וסטרס. ברוסיה וסין השימוש בצמח הינו בקרב האוכלוסייה העממית בעיקר, שימושו העיקרי הינו כתחליף לג’ינסינג הרגיל. טעמו נע בין חריף למריר-מתוק. הצמח נחשב מחמם עם פעילות העולה לעיתים על הג’ינסינג הקוראני. שימוש קבוע בצמח משקם את מאגרי האנרגיה, משפר את הזיכרון ואף קשור לאריכות ימים. שורש וקליפת השורש של הצמח הינם: אדפטוגנים, אנטי דלקתיים, לבעלי רמות נמוכות של סוכר בדם, מחזקי גוף ומרחיבי כלי דם. לקיחה פנימית של חלקי הצמח הללו מסייעים בתקופות של החלמה והתאוששות, טיפול בתופעות גיל המעבר (מנופאוזה) בנשים, חולשה על רקע גריאטרי, במצבים של סטרס פיזי או מנטאלי פעילות הצמח באה לידי ביטוי בחיזוק העמידות הטבעית של הגוף ומערכת החיסון. הצמח נמצא בשימוש לטיפול במחלות הנוצרות כתוצאה מחשיפה לקרינה וחומרים כימיים מסוכנים.

חלקי הצמח בהם נמצאים החומרים הפעילים:

שורש הצמח הטחון, כמו כן שימוש במיצוי אלכוהולי של שורש הצמח הטחון.

הצמח אינו מומלץ לשימוש בילדים, ואין להשתמש בו ליותר מ 3 שבועות בכל פעם. סור לצרוך קופאין כאשר משתמשים בצמח. את השורשים יש לקצור בעונת הסתיו ולייבש לשימוש מאוחר יותר.